סליחה

לסלוח אין פרוש הדבר שאנו מסכימים עם מה שעשינו או עם מה שעשו לנו, וזה בטח לא אומר שעלינו להשאיר בחיינו אדם שפגע בנו. 

חוסר היכולת לסלוח, יש בו מן ההרס העצמי, שכן אותה אנרגיה הרסנית, 'תוקעת' אותנו, לא מאפשרת לנו להתקדם, להתפתח לכיוונים הרצויים לנו, וברמה הכי בסיסית, לא מאפשרת לנו את השלווה הפנימית החיונית לנו כל כך. 

וגם אם אנו סבורים שהמשכנו הלאה ושכחנו את המקרה או את האדם שפגע בנו, תת המודע שלנו שומר את ההתנגדות ובפעם הבאה שניקלע למצב שיזכיר לנו את מקור הפגיעה, סביר להניח שנפעל מהמקום הכואב והפגוע, ולא נבין מדוע נפגענו כל כך, ולמה אנו מגיבים באופן שאיננו פרופורציונאלי למצב... 

במקרה בו הסליחה הנדרשת היא כלפי עצמי, לעיתים מתעורר קושי גדול אף יותר... 

רבים מאתנו מחמירים ביחס לעצמם ובמקום שבו היו יכולים לסלוח לאדם אחר, ממשיכים לשאת את רגש האשמה, הכעס ואפילו השנאה העצמית ולא מאפשרים לעצמם סליחה עצמית. 

מצב זה, של האשמה עצמית וחוסר יכולת לסלוח לעצמי, יוצר לרוב פגיעה קשה והרסנית ביותר, שיכולה לבוא לידי ביטוי באופנים רבים כמו חוסר קבלה עצמית, שנאה עצמית ותקיעות...

ומכאן, שהסליחה, איננה קשורה כלל לאדם אחר או לעולם החיצוני לנו, היא קשורה בראש ובראשונה לנו עצמנו, שכן הנפגע האמיתי מהיעדר הסליחה הוא אני עצמי. 

אז... קדימה, שחררו מעצמכם את האנרגיה ההרסנית הזו, אם היא קיימת בתוככם. 

סלחו לאחרים וחשוב עוד יותר - סלחו לעצמכם! 

ותוכלו להשיב את האיזון ואת השלווה אל חייכם. 

וכמובן.... סליחה אם פגעתי