הדחקת רגשות
אנשים רבים חווים כעת עליה ברמות הפחד, החרדה ושלל רגשות קשים אחרים.
אנשים רבים חווים כעת בעיות פיזיות, כאלו שהיו בעבר והחריפו או בעיות חדשות. מיגרנות למשל...
אנשים מוצאים את עצמם מעשנים יותר, אוכלים יותר, מתפרצים יותר...
זה "תופס" אותנו דווקא עכשיו כשכבר אפשר 'לראות את האור בקצה המנהרה'...
כאשר אנחנו בתהליך מדורג של חזרה לשגרה... אמנם שגרה שונה מזו שהייתה לפני הקורונה אבל כזו שמתקרבת יותר למצב הנורמלי...
אנחנו כבר לא 'כלואים' בבתים, האינטראקציה החברתית חזרה, כבר אפשר לבקר את סבא וסבתא... הילדים חזרו באופן מלא או חלקי למסגרות וחלק מאיתנו כבר חזרו לעבודתם...
אז למה זה 'תופס' אותנו כאשר לכאורה המצב הרגשי אמור להשתפר ביחס ישר לתהליך החזרה לשגרה?...
זה קורה כי אנחנו אלופים בהדחקת רגשות...
הקורונה הביאה אל חיינו הרבה דברים יפים ועל כך כבר נכתב ונאמר רבות...
אבל אי אפשר להתכחש לעובדה שהיא הביאה לחיינו גם הרבה מאוד קושי.
אז נכון... זה שיעור שהיינו צריכים לעבור... למדנו צניעות מהי... הכרנו טוב יותר את הילדים שלנו ואת עצמנו... למדנו להעריך יותר את מה שיש לנו... ועוד ועוד ועוד...
אבל היי, בואו נודה על האמת... זהו שיעור כואב, מפחיד, אפילו מטלטל עבור רבים מאיתנו.
אחד המנגנונים שעזרו לנו בחודשים האחרונים לצלוח את הקושי הזה הוא המנגנון העוצמתי, המופלא והחיוני שנקרא מנגנון ההדחקה.
זהו מנגנון הגנה עוצמתי שמאפשר לנו להתמודד (או בעצם לא להתמודד) עם רגשות קשים.
אנחנו 'שמים אותם בצד' מאחורי מסך שמסתיר אותם... מאחסנים אותם למשך זמן לא ידוע ולא מוגבל באופן שמאפשר לנו לתפקד.
אנחנו מאחסנים את הרגשות הקשים הללו ברובד הלא מודע... ולכאורה שוכחים מהם.
ישנם מצבים בחיים שהמנגנון הזה קריטי להישרדותנו, והוא ממש מציל אותנו. עבור רבים מאיתנו תקופת הקורונה הייתה, ועבור חלק מאיתנו עדיין, אחד המצבים הללו.
אז למה דווקא עכשיו כשהמצב משתפר אנחנו חווים הצפה רגשית, בעיות פיזיות או התנהגותיות בעוצמה גבוהה?
זה קורה כי למנגנון ההדחקה יש מחיר. המנגנון הזה טוב וחיוני למצבי קיצון, אבל הוא לא יכול להימשך לאורך זמן.
כשאנחנו מדחיקים רגשות קשים מצטבר בתת המודע שלנו מטען רגשי. המטען הרגשי הזה לא באמת הולך לשום מקום שהוא חיצוני לנו. הוא נאגר שם בפנים והולך וגדל... וגדל... וגדל...
הדחקת הרגשות דורשת מאיתנו אנרגיה רבה. זה כמו להחזיק כדורסל בבריכה מתחת למים. הוא מטבעו רוצה לקפץ ולעלות מעל פני המים ואנחנו מחזיקים אותו שם למטה בכוח.
בשלב כלשהו המטען הרגשי הזה כבר כבד מדי ואז הוא ממיר את עצמו לכאב פיסי כמו למשל מיגרנות, לכאב רגשי כמו למשל דיכאון והתקפי חרדה ולהתנהגויות בעייתיות כמו עישון, אכילה רגשית, התפרצויות זעם ועוד...
החזרה לשגרה מוציאה אותנו באופן הדרגתי מהמצב ההישרדותי שהפעיל את מנגנון ההדחקה. במצב הזה, כאשר מנגנון ההדחקה נחלש, המטען הרגשי הזה מצליח באופן מלא או חלקי לפרוץ החוצה. כמו בדוגמה של הכדורסל מתחת לפני המים. ברגע שקצת נרפה הכדור הרי יזנק ויעלה מעל פני המים...
אז מה הפתרון?
הפתרון הוא ללמוד לשהות ברגש... לתת לו לרגע להיות. לקבל אותו, לא לפחד ממנו.
לרגשות יש תפקיד חשוב בחיים שלנו. הם מעבירים לנו מסר. הרי אם לא היה בחיינו פחד כבר מזמן היינו נדרסים, נעקצים על ידי נחש שליטפנו או נכווים מתנור רותח...
הבעיה נוצרת במצבים בהם עוצמת הרגש הופכת ללא פרופורציונאלית למצב. כאשר הרגש משתלט עלינו ומנהל אותנו. זה בא לידי ביטוי למשל בהימנעות ממצבים שונים או בתגובות רגשיות שאינן מותאמות לסיטואציה.
בקצה השני של סקאלת המצבים הרגשיים נמצא המצב בו מנגנון הדחקת הרגשות שלנו פעיל יתר על המידה ולמשך תקופה ארוכה מדי, אנו הופכים להיות כהי חושים, המטען הרגשי הופך להיות כבד מנשוא וממיר את עצמו לבעיות פיזיות, התנהגותיות או רגשיות.
ברמה הפרקטית –
ללמוד לשהות ברגש - כאשר מופיע רגש קשה עצרו לכמה דקות, בדקו עם עצמכם מה אתם מרגישים עכשיו? מהו הרגש? (שימו לב, רגש זו מילה אחת – למשל פחד, ייאוש, כעס...) ומרגע שהבנתם מה אתם מרגישים, תנו לרגש להיות. קחו לעצמכם דקה - שתיים להרגיש אותו. בעוצמה האותנטית שלו. כמו שהוא. תעשו ממש מעיין מדיטציה עם הרגש. תרגישו אותו בגוף... תעברו דרכו... תבינו מה המסר שהוא בא להעביר לכם. למה אני מפחד / מיואש / כועס עכשיו?...
טבעו של הרגש הוא, שמרגע שאנחנו נותנים לו 'במה' והוא בא לידי ביטוי ופורקן, הוא מפוגג... המסר נקלט, הרגש מתייתר... והוא חולף ומתפוגג...
התהליך הזה, של מתן ביטוי לרגש, יכול לשמש אותנו גם ככלי לשחרור רגשות מודחקים באופן מבוקר מודע ונשלט, כמו שמשחררים בצורה מבוקרת קיטור מסיר לחץ... פותחים לאט לאט את השסתום וכל פעם משחררים קצת.
שאלו את עצמכם, מה אגרתם שם בפנים? והביאו אותו לידי פורקן. בשיחה, בכתיבה, במחשבות, אפשר גם לבכות... לשחרר כל פעם קצת. לבד או עם מישהו קרוב (בן זוג, חברה טובה) או עם מטפל מקצועי. כל פעם קצת... אפשרו למטען הרגשות הקשים להשתחרר מכם... ותרגישו הרבה יותר טוב ❤
בואי לפרוץ את הגבולות של עצמך ולחולל את השינוי שתמיד רצית!
הצעד הראשון שלך לשינוי - התקשרי אלי לתאום מפגש הכרות - 052-9467177