האנגר של זיכרונות

האנגר של זיכרונות 

היא ישבה מולי בקליניקה. יכולתי לזהות בדיוק את הרגע שבו עלתה בועת זיכרון שטלטלה את עולמה... העיניים התמלאו בדמעות, הנשימה הפכה לכבדה והבכי... הבכי קורע הלב שלא איחר להגיע.. ופתאום הכול היה כל כך ברור והקשר העוצמתי שבין העבר להווה התגלה במלוא תפארתו...

המוח שלנו, הוא כמו האנגר עצום של זיכרונות. הארד דיסק אינסופי שמאחסן כל שנייה בחיים שלנו.
לחוויות החיים שלנו, שהפכו לזיכרונות ואוחסנו במוחנו, יש השפעה מכרעת, לטוב ולרע, על מי שהפכנו להיות - על המחשבות, האמונות, הערכים, הרגשות ובסופו של דבר על ההתנהגות שלנו.
לחלק מאתנו יש זיכרונות שכשהם עולים הם מטלטלים אותנו, גורמים לנו לתגובה פיזית של ממש... דופק מואץ, בכי, נשימה מהירה או כבדה...
לפעמים זיכרונות כאלו של חוויות קשות, פוקדים את מוחנו בתדירות גבוהה, עולים שוב ושוב ולא מניחים ועל הדרך משבשים לנו את החיים...
במקרים אחרים, מנגנון ההדחקה שלנו, שהוא למעשה מנגנון הגנה, מתייק את הזיכרונות הללו במעמקי הלא מודע ולכאורה הם לא מטרידים אותנו... לפחות לא באופן מודע. לכאורה. כי במבחן המציאות אם נתבונן היטב נבין, שלא משנה כמה רחוק ומזמן האירועים הללו קרו, ועל אף שהם לא נוכחים במודעות שלנו ביום יום, בפועל הם מנהלים אותנו מבפנים, בערמומיות, מצמצמים לנו את החיים ומשבשים אותם.
כשאנחנו חווים חוויה, כל חוויה, לוקח למוח שלנו בסביבות שבועיים לעבד את הזיכרון ולאחסן אותו. המוח שלנו יודע לבצע תהליך טבעי של עיבוד חוויות קשות ותיוקם במה שאני קוראת לו "תיקיית העבר". זו תיקיה של זיכרונות קשים שכשאנחנו נזכרים בהם אנחנו חושבים מחשבה בסגנון "הלוואי שזה לא היה קורה", ועולה בנו רגש של עצב או כעס או כל רגש שלילי אחר, אבל בעוצמה כזו שמאפשרת לנו להמשיך לנשום ולתפקד. כך שהעבר נשאר בעבר.
אבל ישנם מקרים בהם אדם חווה חוויה קשה והתהליך הטבעי של עיבוד החוויה לזיכרון משתבש... ואז הזיכרון הופך לזיכרון מפעיל, רעיל... זיכרון שמייצר השלכות קשות על האדם, מצמצם את חייו.
זיכרון כזה הוא למעשה זיכרון טראומתי. זיכרון של חוויה שהחיים לפניה ולאחריה הם לא אותו הדבר...

אפשר וכדאי לטפל בזיכרונות טראומתיים.

הקסם של ה Nlp יודע להביא לקידוד מחדש של זיכרונות טראומתיים ולהעבירם אל "תיקיית העבר".

לאף אחד אין את היכולת לשנות את ההיסטוריה שלנו. אבל בהחלט ניתן לשנות את הפרשנות ואת ההשפעה של חוויות העבר על חיינו בהווה ובעתיד, כך שנוכל לחיות ללא מגבלה או חשש. חיים מלאים וטובים.

ולמי שהגיע עד לכאן, טיפ קטן לחיים - החיים עשויים לזמן לכל אחד מאתנו חוויה קשה. נקווה שלא יקרה לאף אחד, ובכל זאת למקרה ש... אחד הסממנים המובהקים של פוסט טראומה הוא ההרגשה שהאירוע מעולם לא הסתיים. אם אתם נקלעים לחוויה קשה, שימו לב לאותו הרגע שבו אתם מבינים שהאירוע נגמר. שנשארתם בחיים, שהסכנה חלפה. ותנצרו את הרגע הזה. שימו לב לפרטי פרטים - מה קרה ברגע הזה? איפה הייתם? עם מי? מה חשבתם? מה הרגשתם? ומה עשיתם?... להבנה, בזמן אמת או בדיעבד, שהאירוע הסתיים יש השפעה משמעותית על אופן אחסון הזיכרון של החוויה במוחנו, ובהתאמה על ההשלכות שיהיו או לא יהיו מאותו הזיכרון.

אמן שהטיפ הזה יוותר ללא שימוש! 

מאחלת לכם חיים טובים בטוחים ורגועים...